טרפיק ליין בע"מ נ' איטלמן ואח'

פסק דין

הצדדים לתביעה, העובדות הצריכות לה וטענות הצדדים

1. מונחת בפני תובענה בסך 300,000 ₪ שהוגשה ע"י טרפיק ליין בע"מ, חברה פרטית אשר הוקמה לצורך המיזם נשוא תובענה זו - פיתוח אתר היכרויות באינטרנט (להלן: "הפרויקט"/"האתר"/"המערכת"). התביעה הוגשה כנגד מר עדי איטלמן העוסק בבניית אתרי אינטרנט (להלן: "עדי") וכן מיזו בע"מ שהינה חברה פרטית המפתחת ומשווקת מערכות תוכנה (להלן: "הנתבעת").

2. במהלך שנת 2006 בקש מנהל התובעת, מר שגיא מימון, איש עסקים עצמאי העוסק בין היתר בפיתוח ויזמות עסקית (להלן: "שגיא"), לפתח אתר היכרויות כאמור. עד לאותו מועד עסק שגיא בעיקר בתחום הרכב הדו גלגלי (סעיף 3 לתצהיר שגיא, ת/5). לאחר שאפיין הוא בקווים כלליים את הרעיון ופיתח מודל עסקי ושיווקי (ראו סעיף 5 לתצהיר שגיא, ת/5), החל לנסות לגייס כסף ממשקיעים. בתחילת חודש מרץ 2007 נפגש הוא עם מר יקי בלנק (להלן: "יקי"), הציג בפניו את הרעיון וביום 18.3.2007 חתמו הם על הסכם מייסדים. בסמוך לאחר מכן יוסדה התובעת. עם ייסודה מונה שגיא למנכ"ל התובעת ויקי השקיע בחברה סכום של 70,000$ לצורכי פיתוח ראשוני (כך לטענת שגיא, ראו סעיף 7 לת/5). בהמשך החל שגיא בחיפוש אחר מפתחי אתרי אינטרנט למימוש הרעיון ונפגש עם מספר אנשי מקצוע בתחום, ובכלל זה נפגש הוא בחודש מרץ 2007 עם הנתבע והציג לו את הרעיון.

3. במהלך המשא ומתן סוכם כי הנתבעת תעבוד במשותף עם עדי. הגורם מטעם הנתבעת שעבד על הפרויקט הוא מר נמרוד ולד, מייסד ומנהל הנתבעת (להלן: "נמרוד"). הנתבעים נפגשו עם שגיא ולאחר מכן גיבשו הצעת מחיר שהועברה לתובעת ביום 10.4.2007. הצעת המחיר כללה, בין השאר, פירוט בדבר תהליך העבודה ולוח הזמנים לפיו ביצוע הפרויקט יעשה בתוך 40 ימי עבודה מסיום האפיון וזאת "בהנחה כי לא יהיו עיכובים מצד הלקוח" וכן שלושה שלבי ביצוע: הראשון – אפיון; השני – בחירת אובייקטים ובניית מסכי HTML (שלב שימשך 10 ימים); והשלישי – הפעלת האתר (שלב שימשך 30 ימים). העלות הכוללת לבניית האתר על פי הצעת המחיר 8,000$ ארה"ב כאשר מועדי התשלום נקבעו כך: 20% תשלום במזומן במועד החתימה על הזמנה, 20% עם סיום השלב השני ו- 60% עם מסירת המערכת (נספח א' לכתב התביעה, יקרא להלן: "הצעת המחיר").

4. ביום 15.4.2007 שילמה התובעת את הסך 7,510 ₪. במהלך חודש 7/2007 השלימו הנתבעים את האפיון. ביום 6.8.2007 נכרת בין הצדדים הסכם פיתוח, בהמשך להצעת המחיר, שמטרתו לעדכן את היקף העבודה, לוח זמנים, תשלום ותמיכה טכנית, כך ע"פ הרישא להסכם (להלן: "ההסכם"/ "החוזה", נספח ה' לת/5). לטענת התובעת הרקע לחתימה על ההסכם הינו הערכה שגויה מצד הנתבעים באשר להיקף העבודה ועלויותיה בעוד לשיטת הנתבעים, התובעת היא זו שביקשה עבודה נוספת דבר שיצר שוני בין הצעת המחיר להסכם. על פי ההסכם, נקבע משך הפיתוח ל-60 ימים מקבלת התשלום השני ו-12 השיקים (ראו להלן) וזאת "בהנחה כי לא יהיו עיכובים מצד הלקוח". באשר לתנאי התשלום נקבע כי עלות בניית האתר הינה 16,600$ ארה"ב שישולמו על פי הפירוט שלהלן:

תשלום ראשון בסך 1,600$ (ששולם); תשלום שני בסך 4,700$ ארה"ב במזומן עם החתימה על ההסכם כאשר במועד זה נקבע כי ימסרו 12 שיקים בסך 300$ ארה"ב כל אחד ומועד פירעונם כל חודש עוקב החל מיום 1.12.2007; תשלום שלישי בסך 3,350$ ארה"ב עם סיום בניית "צד הלקוח" באתר (ללא ניהול); תשלום רביעי בסך 3,350 $ ארה"ב עם סיום בניית האתר. ביום 10.8.2007 שילמה התובעת תשלום שני בסך 23,438 ₪ ומסרה את השיקים.

5. עוד קובע ההסכם בסעיף האחרון לו כך: "הגבלת אחריות ושיפוי 1. הלקוח מסכים ומצהיר כי הספק לא יהא אחראי בגין כל נזק שהוא בקשר עם העבודה המסופקת לפי הסכם זה למעט נזק ישיר בלבד, ובכל מקרה, אחריות הספק תהא מוגבלת בגובה התשלום שניתן בעבור ביצוע העבודה. האמור לעיל לא יחול באם הנזק נגרם ע"י הספק במזיד..." (להלן: "סעיף הגבלת האחריות והשיפוי").

6. אין חולק כי הפיתוח לא הושלם על פי המועדים הנקובים בהסכם (ראו דברי נמרוד בעמ' 80 שו' 23; בעמ' 86 שו' 26-27). כמו כן אין מחלוקת כי מתוך התמורה המוסכמת שולם הסך של 40,948 ₪ (עדות שגיא בעמ' 57 שו' 31), סכום המהווה 58% מעלות הפרוייקט על פי ההסכם (סעיף 16 לסיכומי התובעת). על רקע טענות התובעת לעיכוב בסיום הפרויקט ולכשלים בביצועו, נשוא תביעה זו, סגרה את הגישה לשרת בפני הנתבעים וביום 12.8.2008 כרתה הסכם לפיתוח האתר עם צד שלישי - חברת נטביז מולטימדיה בע"מ (להלן: "נטביז", ההסכם בין התובעת לנטביז צורף כנספח כ"ב לתצהיר). ביום 1.2.2009 סיימה נטביז את הפיתוח וביום 15.5.2009 הושק האתר.

7. ביום 18/9/08 הגישה התובעת את תביעתה כנגד הנתבעים. התביעה הוגבלה לסכום של 300,000 ש"ח "מטעמי אגרה בלבד". הנזקים המפורטים בכתב התביעה כוללים את הסכומים ששולמו לנתבעת (בכתב התביעה מצויין הסך של 45,000 ₪, למרות שהסכום ששולם עומד כאמור על סך של 40,948 ₪ ); הוצאות נוספות אשר היו כרוכות בפיתוח שנעשה על ידי התובעת (135,000 ₪, סכום זה כולל בין היתר רכישת שרתים, רכישת רשיונות, רכישת שירותי אחסנה וסליקה; הפקת סרטונים); סך של 100,000 ₪, הסכום ששולם לנטביז; הפסד הכנסות מהאתר; אובדן הזדמנות עסקית עם משקיע, מר לירון נלסון (להלן: "נלסון"). להוכחת טענותיה בדברי כשלי הנתבעים בפרוייקט צירפה התובעת את חוות דעתו של המומחה מר גיא ציפורי (להלן: "ציפורי"). הנתבעים מטעמם הגישו את חוות דעתו של המומחה מר איתי רז (להלן: "רז"). אסקור להלן את טענות הצדדים, אגב התייחסות לחוות דעת המומחים.

טענות התובעת

8. לטענת התובעת , בחודש מרץ 2007 הציג שגיא את הרעיון באופן כללי לעדי. עדי הביע עניין בפרוייקט, אם כי הודיע לשגיא שמעולם לא ביצע פרוייקט בתחום זה (סעיף 11 לת/5). בתחילת 4/2007 (ובטרם הצעת המחיר) נפגש שגיא עם עדי ונמרוד במשרדי הנתבעת (ראו סעיף 14 לת/5). בפגישה זו המחיש שגיא ביתר שאת את האתר הן ויזואלית והן פונקציונאלית, קרי אתר היכרויות באמצעות וידאו צ'ט המתנהל על רקע בר וירטואלי הכולל מספר מאפיינים: סרטונים שיסופקו על ידי התובעת ומטרתם לגרום למשתמשים להיכנס לאתר ולהירשם; תהליך הרישום והכניסה לאתר הכולל חיוב המשתמש ורישום פרטים; מסך משתמש; מסך מנחה; מסך ניהול; מבנה המערכת והאתר; התמודדות עם עומסים. לגרסת התובעת, הובהר כי מדובר במוצר ראשוני ויתכן ובזמן הפיתוח יתגלה שיהא צורך בהוספת אפשרויות נוספות. כמו כן, נושא שמירת הסודיות הובהר בפגישה.

9. לטענת שגיא נאמר לו על ידי הנתבעים כי הפרויקט יסתיים בתחילת 11/2007 אלא שבמועד זה הופתע לגלות, בפגישת עדכון עם עדי, כי השלמת הפיתוח תתאחר וכן כי חלקים בפרויקט נמסרו לידי קבלני משנה. לטענתו, הנתבעים התחייבו בפני התובעת כי השירות יינתן על ידם במלואו ואף חמור מכך, במעשיהם כאמור, העבירו הנתבעים את הסודות המסחריים של התובעת לצדדים שלישיים מבלי לקבל את הסכמתה מראש. במצב דברים זה נאלצה התובעת בבחינת "שבויה" לקבל את רוע הגזירה ולהמשיך את הפרויקט וזאת בין היתר בהסתמך על הצהרת עדי כי מדובר בקבלני משנה אמינים ומנוסים באמצעותם ניתן יהא לסיים את הפרויקט עד ליום 31.12.2007.

10. על רקע האמור נפגש שגיא עם משקיעים פוטנציאלים ונותני חסות תוך שהודיע הוא על השקת האתר בתחילת ינואר 2008. כמו כן, התובעת החלה להיערך שיווקית אלא שהנתבעים לא הצליחו לעמוד במועד החדש שקבעו ולפיכך הסכימה התובעת לדחייה נוספת עד ליום 21.2.2008. לגישתה בשלב זה התוודה עדי בפני שגיא כי פיתוח האתר שבוצע ע"י קבלני משנה מטעמו נוהל באופן לקוי. במהלך חודש מרץ 2008 הודיע עדי כי ליבת האתר מוכנה אלא שכניסת משתמשים לצורך בדיקה העלתה תמונה קודרת לפיה השלמת הפיתוח רחוקה מסיום.

על אף שהשלב בפיתוח טרם הושלם וכי עסקינן בתשלום מותנה, קיבלה התובעת באופן חלקי את דרישת עדי במהלך חודש אפריל 2008 להקדים את התשלום השלישי בסך 3,350$ ארה"ב ושילמה 2,500$ ארה"ב כנגד השבת 12 השיקים תוך שהתחייבה התובעת כי במידה ופיתוח האתר יסתיים בתוך 4 שבועות, קרי במהלך חודש מאי, תשולם יתרת העלות בתשלום אחד, הכולל את השיקים, בסך 7,800$ ארה"ב. למרות הבטחות ומצגי הנתבעים, הפרויקט לא הגיע לסיומו (ראו סעיפים 29-61 לת/5, שם ניתן פרוט באשר לעיכובים שנוצרו בהשלמת הפרויקט ו/או חלקים הימנו על פי סדר כרונולוגי).

11. בתגובה לטענת הנתבעים ולפיה העיכובים נגרמו בגלל תוספות שביקש שגיא למערכת וכן תכנים שהיה עליו לספק ואלו סופקו באיחור, טוענת התובעת כי החומרים העיצוביים הגיעו לידי הנתבעים ביום 15.11.2007, רישיון לתכנת FMS נמסר ביום 2.2.2008 אך לגישתה פיתוח המערכת לא היה קשור בקבלת רישיון לשימוש בתכנה שכן מיועד לשלב בו מעלים את המערכת לאוויר לאחר גמר הפיתוח. לגבי טענת העיכוב כתוצאה מתוספות שביקש שגיא טוען האחרון כי היה על הנתבעים לקחת את התוספות בחשבון כחלק בלתי נפרד מהמערכת בתהליך האפיון ומדובר בחלק אינטגרלי מהאפיון המקורי.

12. לנוכח ההשתלשלות המתוארת לעיל טוענת התובעת כי לא נותרה בידה כל ברירה אלא לפנות לבית תוכנה אחר (נטביז) להמשך פיתוח. ביום 10.7.2008 נפגשו הצדדים עם נציגי נטביז במטרה לבחון שיתוף פעולה (ראו סעיף 55-58 לת/5). מומחי נטביז הגיעו למסקנה כי הפיתוחים בוצעו בצורה לקויה (ראו למשל נספח י"ח לת/5). בעקבות הפגישה עם נטביז הוחלפו בין הצדדים הצעות לסיום הפרויקט אך אלו לא הגיעו לעמק השווה ולכן ביטלה התובעת את ההסכם. במטרה להקטין את נזקיה התקשרה התובעת בהסכם עם חברת נטביז לפיתוח האתר מהתחלה בעלות כוללת של 100,000 ₪.

13. התובעת טוענת כי הנתבעים נהגו באופן בלתי מקצועי ובלתי אחראי בביצוע התחייבויותיהם על פי ההסכם העולים לכדי רשלנות חמורה; נהגו בחוסר תום לב והציגו מצגי שווא באשר לכישוריהם המקצועיים; הפרו את ההסכם הפרה יסודית ובוטה, לא עמדו בלוחות הזמנים,לא השלימו את הפיתוח ולא סיפקו לתובעת את התשתית להפעלת האתר על פי מסמכי האפיון; הפרו סודות מסחר ולפיכך נגרם לתובעת נזקים ישרים ועקיפים ובכלל זה: פגיעה במוניטין, פגיעה בהכנסות צפויות, הפסד הזדמנויות עסקיות ופגיעה ביתרון הראשוניות העסקי.

14. בסיכומיה מדגישה התובעת כי כשלון הפרויקט נבע אך ורק ממעשיהם ומחדליהם של הנתבעים. התובעת טוענת שהפער בין הצעת המחיר לבין ההסכם מעיד על חוסר מקצועיות, עת קבעו הנתבעים "מחיר פיקס" לפרויקט בטרם הבינו את תכולתו והיקפו ומכח היותם ספקי שירות ויועצים; שמסמך האפיון לוקה בחסר; שדחיסת הסרטונים הינה באחריות הנתבעים ולפיכך כל עיכוב או כשל הינו באחריותם. לצד האמור טוענת התובעת כי אין בעיכוב במסירת הסרטונים, אם וככל שיקבע שאכן היה עיכוב שכזה, כדי להצדיק את העיכוב שנגרם על ידי הנתבעים בכתיבת הקוד. עוד מלינה התובעת על טיב המערכת שפותחה, בעניין זה הוגשה כאמור חוות הדעת של ציפורי שקבע בין היתר בסעיף 5 לסיכום חוות הדעת (עמ' 17 ל/4) : "בתצורה הנוכחית המערכת לא יכולה הייתה להתקיים, אחוז הכשלים גבוה מידי ובמבחן התוצאה אני סבור כי לא היה הספק מצליח לייצב את המערכת ולתמוך במשתמשיה...". לגבי טענת הנתבעים לתחולת תנית הגבלת האחריות טוענת כי יש להימנע ולהרתיע מלהחיל תנית פטור במקרה של הפרה יסודית ויש לפרשה לרעת המנסח. התובעת מוסיפה וטוענת כי הפרשנות הסבירה היחידה הינה שהתניה חלה מקום בו קוים ההסכם קרי נעשה שימוש בתוצרי הפיתוח ולפיכך נגרם נזק לתובעת. במקרה הנדון טוענת התובעת שתניית הפטור כלל אינה חלה כיוון שהתובעת לא עשתה שימוש במערכת וכי ההסכם בוטל עוד בטרם הושלמה המלאכה. משכך – אין כל הגבלה באשר לסכום הנתבע.